ועדיין, הבאקט ליסט שלי לערים שמגניבות אותי לא קרובה להיגמר. הנה חמש ערים שמופיעות לי בחלומות:
ליסבון
לא סתם העיר הפורטוגזית הצבעונית פותחת את הרשימה. על ליסבון אני שומעת יותר ויותר בשנים האחרונות מחברים שביקרו בה, ונדמה כי לאט לאט הופכת לאחד מהיעדים הפופולאריים באירופה. ובתור חובבת ערים אירופאיות, אני בטוחה לגמרי שאתאהב גם אני באדריכלות הייחודית, בנופים עוצרי הנשימה, באוכל ובווייבים המשוגעים של העיר הזו.
טוקיו
יפן היא כמו החלל החיצון- היא רחוקה, קשה להגיע אליה, ונדמה שכולם שם חייזרים. התרבות שם כלכך שונה מכל מה שאנחנו מכירים, הסטייל שלהם משוגע על גבול הגאוני, וכל תמונה שאני רואה מהמקום ההזוי הזה גורמת לי לרצות לעוף לשם, ואולי להבין קצת מה לעזאזל קורה שם, בעולם שלנו אבל עולם אחר לגמרי.
שטוקהולם
הנה יעד אירופאי שמרגיש לי שלא נחרש עד תום, כמו גם שאר ארצות סקנדינביה. לשוודים כנראה יש איזשהו סוד שאנחנו טרם גילינו- זו כנראה הסיבה שאפשר למצוא איקאה וh&m כנראה גם על הירח (יחד עם בית חב"ד, כמובן). לסוד הזה, אגב, הם קוראים לאגום, שזוהי מילה שוודית נטולת תרגום שמשמעותה "בדיוק במידה הנכונה". הסטייל מדויק, הארכיטקטורה קסומה, הוייב בלתי מושג. תנו לי קצת מהלאגום הזה.
ניו אורלינס
יעד שהוא קצת יותר בר השגה עבורי כרגע לחופשה קצרה (ניו אורלינס נמצאת 12 שעות נסיעה ממיאמי. זה נחשב בר השגה). השמועות מספרות שמדובר בעיר שונה בתכליתה משאר ארה"ב, אם בארכיטקטורה שהושפעה יותר מצרפת וספרד או בפסטיבל השנתי המשוגע שלה (שאורך בין חודש לחודשיים, כמה משוגע זה?). פרט לכך, מדובר בעיר בה נולד הג'אז והוודו, ונראה לי שאלו סיבות מספיקות להגיע לביקור.
מדג'ין
קולומביה היא אהובה ישנה. היא הייתה היעד האחרון בטיול שלי לדרום אמריקה לפני כך וכך שנים (אני לא מעוניינת לנקוב במספר כרגע), ואולי בזכות הציפיות הנמוכות, ההפתעה שלי הייתה גדולה. זו מדינה שיש בה הכל מהכל, והכל מעיף ונהדר ומושלם- הרים ירוקים ועוצרי נשימה, כפרים קטנים ואותנטיים, חופים שנראים כאילו יצאו משומר מסך של ווינדוס, ובוגוטה אחת שהזכירה לי את ברלין, וזו חתיכת מחמאה.
אם כך, כמעט טראגי בעיניי שלא הספקתי להגיע למדג'ין התוססת, בירת הפבלו-אסקובר העולמית, ואני חולמת עליה בלילות אבר סינס.
אילו ערים מופיעות בבאקט ליסט שלכם?
