לטייל לבד

לכבוד יום העצמאות, מצאתי את עצמי חושבת מהי עצמאות עבורי.

יש שהיו מגדירים עצמאות כיכולת לעשות הכל לבד, להתקדם בכוחות עצמך, או אולי לא לבקש עזרה מאחרים.

עבורי, עצמאות זה חופש. החופש לצאת מהמוסכמות שאנחנו מכירים, החופש להעז, החופש להיות מי שאני בוחרת להיות.

לטייל לבד סן פרנסיסקו ארצות הברית

תחושת החופש הזו מתעצמת אצלי במיוחד כאשר אני מטיילת לבד.

הפעם הראשונה שטסתי לבד הייתה שבועיים אחרי השחרור מהצבא. כמו כל משוחרר טרי, מצאתי את עצמי מהופנטת ממבחר האפשרויות שעמד לנגד אלי, ובפזיזות שמאפיינת את גיל 20 החלטתי לטוס לנסות את מזלי בעגלות בברלין. החוויה עצמה הייתה בין המאתגרות שעברתי (סיסטר פחות מוצלחת במכירות)- אבל פתחה לי את הראש לחוויה מטורפת, וליכולות חדשות שלא ידעתי שיש בי.

עד אז, לא ידעתי מה זה להסתובב לבד ברחובות זרים, לגלות בעצמי מקומות חדשים, להיבלע בתוך ההמון. מעולם לא ישבתי לבד במסעדה, או הלכתי להופעה. לא הכרתי את עצמי לבד, ולא ידעתי שיש לי את היכולת ליצור קשרים עם אנשים חדשים, ושאני אפילו ממש אוהבת את זה.

וזה בדיוק מה שלטייל לבד עושה.

מכריח אותך לפרוץ את הגבולות של עצמך.

מאפשר לך לעבור תהליך עם עצמך, בלי תלות במה שאחרים חושבים, או במי שהתרגלת להיות בבית.

גורם לך להאמין ביכולות שלך, לסמוך על האינטואיציות שלך.

פותח לך את הראש למגוון חדש של אנשים, חוויות, רגשות.

לטוס לטיול אחרי צבא בהודו לבד בנות הודו
פוגשת חברים חדשים

אבל הדברים לא תמיד היו מושלמים. לטייל לבד, וכשאת בחורה במיוחד, יכול להיות מפחיד לעתים.

כשטיילתי בדרום אמריקה מצאתי את עצמי בסיטואציה כזו. הייתי זקוקה לחופש לבחור לאן אני רוצה להגיע וכמה זמן אני רוצה לבלות בכל מקום. רציתי להיות אחראית לעצמי ולא להסתמך רק על החברות (המדהימות, יש לציין) שהגעתי איתן מהבית. וכך היינו נפגשות ומטיילות יחד לפרקים, אך בשאר הזמן הייתי מטיילת לבד, או עם חברים חדשים שהכרתי בדרך.

באחת הפעמים שהתפצלנו, אני טיילתי בפרו והן המשיכו לבוליביה, מצאתי את עצמי מתמודדת עם הסיוט של כל מטייל- לבד, מפוחדת, חסרת כל אחרי שנשדדתי על ידי מקומיים.

לקח לי זמן לחזור לעצמי. חששתי לצאת מהחדר בהוסטל בו שהיתי. כשכבר יצאתי, הייתי מסתכלת לצדדים כאחוזת אמוק, כולם נראו לי רעים, שודדים, מחפשים לפגוע בי.

תהליך ההתמודדות עם הטראומה שחוויתי היה לא פשוט, אך לא רציתי לוותר על הדבר שעשה לי כלכך טוב. לא רציתי לתת לפחד לנצח אותי. המשכתי את המסע שלי, ולאט לאט נבנה לי שוב הביטחון בעצמי, וחזרתי לטייל לבד.

לטייל אחרי צבא דרום אמריקה ארגנטינה לבנות לבד בנות מטיילות
לא הכל מפחיד בדרום אמריקה

ולא הפסקתי מאז.

שנה אחר כך טסתי להודו, ובמשך חודשים טיילתי לבד והתמודדתי עם מצבים שונים ומשונים. גם העבודה בה בחרתי לעבוד שלחה אותי לא פעם לבדי ברחבי העולם, וגם היום אני מוצאת את עצמי בוחרת לנסוע מדי פעם בלי בן הזוג או החברים, ופשוט לגלות בעצמי שוב את אותן תכונות שביומיום קצת נרדמות- המסוגלות העצמית, הפתיחות, הביטחון בעצמי ובדרך שלי.

כי בסוף, האנשים שאנחנו מכירים, למרות האהבה העצומה אליהם, הם אלו שמשאירים אותנו בקופסה שלנו. הם רגילים לדפוסי ההתנהגות שלנו, לצורת החשיבה המסוימת, לבחירות האוטומטיות שהתרגלנו לבחור. האנשים שאנחנו הכי אוהבים אוהבים אותנו בדיוק כמו שאנחנו, ועם כמה שזה מופלא- לפעמים זה גם מה שמונע את הצמיחה שלנו, זה מה שגורם לנו להישאר במקום, גם אם אנחנו בצד השני של העולם.

בעיניי, המקומות שאליהם אנחנו מגיעים הם לא רק מרחבים של נוף מטורף או אורבניות בועטת, אלא מרחבים שבהם יש לנו הזדמנות ליצור חוויות חדשות, לצאת מהן אדם קצת שונה מאיך שנכנסנו.

כשאני מטיילת לבד אני מאפשרת לעצמי את המרחב להיות מישהי קצת אחרת, אולי טובה יותר ואולי פחות, אבל להיות משוחררת מהכבלים המדומיינים שמשאירים אותי במקום.

ומה אתכם? טיילתם לבד? האם החשק מדגדג לכם?

אשמח לשמוע את הסיפורים שלכם❤️

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

רילוקיישן למיאמי ארצות הברית ישראלים באמריקה תקופת הקורונה

על קורונה, אינסטגרם ורילוקיישן- האם יש מקום לקהילות ב2020?

המילה השחוקה ביותר בסושיאל מדיה בשנת 2019 הייתה קהילה. ממילה עוצמתית, שמתארת תחושת קרבה אמיתית שמאחדת בין אנשים שמאמינים בעקרונות משותפים, מטרות משותפות- הפכה המילה קהילה למעוררת סלידה ואפילו מעט ציניות ברגע שהיא נשמעת בחלל.

להמשך הפוסט>>
וויקי וואצ'י חופשה בצפון מערב פלורידה מקומות ששווה לסוע אליהם פלא תבל

וויקי וואצ'י זו לא קללה בסווהילית, זה המקום היפה ביותר בפלורידה

יש את המקומות האלה, שהשם שלהם פשוט קופץ לך בכל מקום. מקומות שתשמע עליהם שוב ושוב ושוב, תתייק לעצמך במוח, והם הראשונים שיקפצו לך ברגע שתהיה הזדמנות לחופשונת.

אחד היעדים בפלורידה ששמעתי עליהם הכי הרבה, והתמונות שלו הכי קרצו לי, היה נהר הוויקי וואצ'י.

להמשך הפוסט>>
חתונה בקורונה בזום רילוקיישן בארה"ב

כלה אורבנית טורבו

הפוסט הבא הוא לא מדריך לארגון חתונה תוך יומיים, הוא גם לא איך לצלוח חתונה דרך הזום. זה סיפור פשוט על מגפה עולמית, רילוקיישן לצידו השני של העולם, ואהבה ענקית בין שני אנשים, שלפעמים גם גורמת להם לעשות דברים ממש מטומטמים.

להמשך הפוסט>>

גן עדן על מפרץ מקסיקו- וולקאם טו נייפלס, פלורידה

בפעם הראשונה שהגעתי לנייפלס, הציפייה שלי לא הייתה בשמיים. קצת ים, קצת שמש, קצת צ'יל. 

בפעם השניה כבר הצלחתי לקלוט את הייחוד של העיר, והתחלתי לתהות אולי שווה מדי פעם לחזור למוכר והידוע.

בפעם השלישית והרביעית, כבר הבנתי שנייפלס היא יעד הגו-טו שלי לקוויק גטאוואי מהעיר, היעד האולטימטיבי לברוח אליו.

אבל כשחושבים על זה ברצינות לרגע- איך אפשר שלא?

להמשך הפוסט>>

רודוס למתקדמים- חופשת לייפסטייל באי היווני

הנה פרט טריוויה שכנראה לא ידעתם עלי- במשך שלוש שנים גרתי און אנד אוף ברודוס.

כן כן, האי היווני המוכר, אליו מגיעים אלפי ישראלים כל שנה, הפך עבורי לבית שני. הייתי נשלחת אליו לעבודה שנה אחר שנה לקבל את הטיסות הישראליות שמגיעות לאי, בעיקר כי זהו היעד המועדף על ישראלים ביוון ובכלל.

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט