כמה דברים שיעזרו לכם לתכנן את הטיול שלכם:
- התחבורה הציבורית בפלורידה אינה מפותחת כלל, ואם בתוך מיאמי עצמה ניתן להשתמש באובר, ליפט ודומייהן, האופציה האידאלית לטיול מחוץ לעיר היא השכרת רכב.
- פלורידה היא מדינה טרופית, וככזו יום שהתחיל כשמשי ונטול עננים יכול להפתיע עם גשם, סופת ברקים או הוריקן. ככה, בקטנה. בקיצור, חברתכם הטובה ביותר היא תחזית מזג האוויר.
נייפלס
לעיירה המנומנמת הזו הגעתי אחרי המלצה של חברה. למה לא? היא אמרה, הנסיעה די קצרה, החופים נהדרים, ואפשר לראות מהחוף דולפינים!
נייפלס שוכנת על חופה המערבי של פלורידה (בשונה ממיאמי, ששוכנת על החוף המזרחי), והיא פונה אל מפרץ מקסיקו, כך שקו החוף שלה מזכיר יותר את חופיה של המדינה הלטינית. המאפיין התרבותי הבולט ביותר של נייפלס, כמו גם של שאר עיירות החוף בפלורידה, הוא כמובן אנשים בגיל 90 ומעלה, צלויים היטב היטב בשמש הפלורידיאנית, עוסקים בפעילויות כמו רכיבה על אופניים, קריאה והזדקנות.
אז אמנם דולפינים לא הצלחתי לראות, אבל דווקא כן ראיתי חול לבן לבן, מים צלולים ושחפים. מלא מלא שחפים.
הרחוב המרכזי והיפיפה, שנקרא באופן אירוני ושאפתני למדי "החמישי" (5th) יספק מספר חנויות קונספט מקסימות אך משונות, כמו גם בתי קפה וכמות כמעט מדאיגה של מסעדות איטלקיות (אתם נייפלס חברים, לא נפולי, תרגעו).
מרחק ממיאמי: כשעתיים נסיעה
קולינריה: הבר היחיד שפעל אחרי השעה עשר היה BAR TULIA, שסיפק קוקטיילים מעולים אך גם מנות לא רעות. מקום נוסף ששווה להזכיר הוא COLMAR, מאפייה מקסימה עם קינוחים נהדרים.
למי מיועד: בני 60 ומעלה, אנשים שרוצים להתקדם בקריאה, או למי שמחפש קצת צ'יל אחרי קרחנות במיאמי.
כמה זמן: תלוי כמובן ביכולת הרביצה שלכם, אך עדיף לילה אחד לפחות.
למה כן: החופים והמזח צוירו על ידי אלוהים בעצמו, האנשים נחמדים, ויש שם אווירת צ'יל שרק פנסיונרים עם חכה יכולים לספק.
למה לא: נדמה כי אמריקאים מגיעים לשם כדי למות. ובכן, משעמום.
קי ביסקיין
במשך תקופה ארוכה שמעתי על החוף של קי ביסקיין, אי קטנטן שנמצא דרומית למיאמי, אך ביום שבת חופשי אחד החלטתי פשוט לסוע.
זה לקח 30 דקות נסיעה ו20 דולר באובר, אבל לפתע פתאום הייתי בסיישל. חוף המגדלור היפייפה הזה נמצא בתוך שמורת טבע נקייה באופן מפתיע, שהכניסה אליה עולה סה"כ שני דולר לאדם או שמונה לרכב.
את החוף הלבן מקיף סבך ג'ונגלי ירוק בוהק, והמים עצמם צלולים כמו גן עדן. חלום.
למי מיועד: למי שמיצה את החופים של סאות' ביץ', למי שלא אכפת לו להשקיע נסיעה קצת ארוכה יותר בשביל חוף מושלם, למי שרוצה קצת סיישל ולא יכול להרשות את זה לעצמו (שזה בעצם כולנו, לא?).
כמה זמן: חצי יום עד יום מלא, אין צורך ללון באיזור.
למה כן: וול, לא מצליחה לחשוב על סיבה למה לא.
לאס אולס, פורט לודרדייל
במרחק ארבעים דקות נסיעה מיאמי נמצאת פורט לודרדייל, העיר שידועה בעיקר בטיסות הלואו קוסט שיוצאות משדה התעופה שלה.
במשך תקופה מצאתי עצמי סקרנית לגלות האם יש משהו נוסף בעיר, או שמא טיסות זולות זה השיא. לעזרתי הגיע חבר שגר באיזור שהיה נחוש בדעתו להראות לי את הקסם של לאס אולס, השכונה הצעירה והכיפית של פורט לודרדייל.
מה מצאתי שם? חנויות יד שניה קוליות במחירים שווים בהחלט (למשל andre dupree שנמצאת על השדרה הראשית), בוטיקים צבעוניים במחירים קצת פחות נוחים, תעלת מים (יאכטות אינן מחזה זר בפלורידה ככלל, אבל נו, מילא) ובר אחד שאליו מגיעים כל המי ומי של פורט לודרדייל- el camino, שמרגיש כמו הכלאה בין בר בדיזינגוף לקוקו בונגו.
מרחק ממיאמי: בין 40 דקות לשעה נסיעה
למי מיועד: למי שמאס בווייב של מיאמי ומחפש משהו שונה, למי שמעוניין לחסוך בעלויות הטיול בפלורידה ובוחר לישון מחוץ לעיר, לציידות פריטי וינטג' מדופלמות.
כמה זמן: יום אחד יכול להספיק
למה כן: אם אתם במיאמי כבר תקופה ומיציתם את אווירת השופוני של הברים בעיר.
למה לא: כי ב40$ לכיוון באובר, תצטרכו להציע לי קצת מעבר לצ'יז קייק פקטורי ובירת קורונה.
אם אתם כבר שם… אטרקציה קולית ומוזרה במיוחד שאפשר למצוא באיזור היא בר טיקי צף. מדובר במעין רפסודה שעליה מוצב בר בווייב קריבי ועליה יכולים לעלות עד שישה נוסעים. השכרת הרפסודה עולה כ300$ לשעה וחצי של שיט, וכוללת שתיה חופשית למשתתפים.
