6 דמויות נשיות ששווה להכיר

מילניאלס, דור הY או דור הZ, אפשר לזרוק את כל הכינויים לפח, כיוון שנמצא כעת התיאור שידייק את שמו של הדור שלנו- דור הנטפליקס. FOMO הפך לJOMO, וכולנו כבר לא מתביישים להודות שערב ביתי עם וואנזי, שוקו חם, כרבולית, נר של באת' אנד בודי וורקס (או דיפטיק למשקיעניות) וכמובן נטפליקס רץ ברקע קורץ לנו הרבה יותר מאשר מסיבה רועשת מדי במועדון חשוך מדי עם אלכוהול זול מדי שנשלם עליו הרבה יותר מדי.
דמויות נשיות נטפליקס הולו סדרות בנות הכי טובות המלצות

וכשאת מרבית זמנינו אנחנו מבלים מול המסך, הדמויות שם תופסות חלק די משמעותי בחיים שלנו, ומן הסתם שנרצה קצת להיות כמותן, נלמד מהן שיעור או שניים על החיים ונצטט אותן בסיטואציות מסוימות (תראו לי בחורה שמעולם שלא אמרה "shopping is my cardio"). אז הנה, אלו הדמויות הנשיות שהכי השפיעו עלי:

סמנתה ג'ונס, סקס והעיר הגדולה

סמנתה גונס סקס והעיר הגדולה קארי בראדשו דמויות נשיות חזקות

מאז ומעולם סמנת'ה ג'ונס הייתה הספיריט אנימל שלי. כשכולן רצו להיות שיקיות כמו קארי או עדינות כמו שארלוט, אני חלמתי על הגירל פאוור הבלתי מתנצל של סמנתה. הסדרה, שהחלה את צילומיה לפני מעל ל20 שנה, הציגה דמות פורצת גבולות במונחים של אז וגם של היום- היא מחצינה את המיניות שלה במקום להתבייש בה, היא אינה מתנצלת על הבחירות שלה, היא גאה בעצמה, בגופה וביכולותיה.

בתכלס, סמנתה ג'ונס היא כל מה שהייתי מייחלת להיות בעצמי- אשת עסקים ממולחת, בעלת ביטחון עצמי מטורף, חברה טובה (שלא תנטוש את חברותיה גם עבור בחור שווה במסיבה) ונראית מדהים גם בגיל 50, אם ארשה לעצמי להיות שטחית לרגע. 

חוצמזה, יש לה שלל משפטים גאוניים כמו "נשים עם נרות החליפו נשים עם חתולים על תקן הדבר העצוב החדש". מדהימה, כבר אמרתי?

מולאן

מולאן נסיכה דיסני דמות נשית עוצמתית חזקה

כמו כל ילדת ניינטיז גדלתי גם אני על קלטות של דיסני, ועד עצם היום הזה אני יכולה לדקלם כמה מהקלאסיקות בעל פה מההתחלה ועד הסוף (כולל קולות). ההשראה הגדולה ביותר לחיים שלי הייתה יכולה להיות סינדרלה, שלגיה או היפייפיה הנרדמת, אותן נסיכות יפות ועדינות שחולמות על נסיך יפה תואר בארמון קסום, אבל הקלטת שנחרשה הכי הרבה במכשיר הוידאו הביתי שלנו הייתה מולאן (והרקולס. אבל זה כבר סיפור אחר).

לפני טיאנה, אלזה ומואנה, הדמות הנשית החזקה הראשונה שהציגו בדיסני הייתה מולאן, והיא שברה את כל מוסכמות התקופה- כבר לא מחכה לגבר שיציל אותה, אלא הופכת לגבר שיציל את משפחתה וגם את כל סין בעזרת תושיה, אומץ לב ודרקון מחמד.

טוקיו, בית הנייר

טוקיו בית הנייר קאסה דה פאפל casa de papel tokyo

בעיניי הבחירה בטוקיו כדמות המספר בבית הנייר אינה הבחירה הטרוויאלית, במיוחד בגלל שהיא דמות כה אמביוולנטית- יש רגעים שאני עפה עליה, על הקליליות והכיפיות שבה, על הסטייל הספק סקסי ספק טום-בוי שלה, על היותה פרי ספיריט ברמה שדמויות נשיות לרוב לא זוכות לה. אבל ברגע שלאחר מכן היא מעצבנת בטירוף, ילדותית, מרוכזת בעצמה וקלת דעת.

מעבר לכך שהיא דמות שעדיין שונה לראות בנוף הנטפליקסי (אפשר לתת קרדיט לכך שהסדרה אינה סדרה אמריקאית ולכן מתרחקת מעט מהקלישאות הצפויות), הסיבה שאני כלכך שמחה לראות את טוקיו (וגם את ניירובי לצורך העניין) על המסך שלי היא אנוכית להחריד- אני נהנית סוף סוף לראות דמות נשית עם אף גדול. בתור בעלת אף יהודי (ותודה לגנטיקה) זהו תענוג עצום עבורי לראות ייצוג לבעלות אף שאינו קטן כפתורי ומושלם, על אישה שעדיין מוגדרת כיפייפיה בכל מדד אפשרי. 

רובין שרבוטסקי, איך פגשתי את אמא

רובין שרבוטסקי איך פגשתי את אמא how i met your mother דמות נשית מעצימה

השנה היא שנת 2013. בפייסבוק (זוכרים את זה?) שולטים עמודים בנוסח "אנשים בינוניים וסבירים" "תותחים עילאיים ומתנשאים" ו"בנות זורמות ומגניבות". בתמונת הפרופיל של האחרון מתנוססת בגאון דמותה של נציגת הדור לזרימה ומגניבות, הראשונה לשמה רובין שרבוטסקי.

באותם הימים, רובין היא הרול מודל של כל אחת שרוצה להיות קצת פחות גירלי גירל היסטרית, וקצת יותר קולית- היא לא מתרגשת ממחוות רומנטיות גרנדיוזיות, היא קרייריסטית שבוחרת להשקיע את זמנה בעבודה במקום בבחור התורן שמחזר אחריה, היא יודעת לשתות וויסקי והיא גם יפה בלי להתאמץ, המנוולת.

ברני תיאר אותה במדויק- "no guy's gonna say 'who's your daddy?' to robin scherbatsky, you're your own daddy. And mommy. And that's what makes you the most amazing, strong independant woman I've ever banged."

בלייר וולדורף, גוסיפ גירל

סרטים סדרות על נשים חזקות ליום האישה נטפליקס בינג' blair woldorf gossip girl אחת שיודעת

היא תככנית, היא מתנשאת, היא כלבה רצינית- בלייר וולדורף היא לא הגיבורה הקלאסית שאנחנו רגילים לראות בסדרות האמריקאיות. אבל יחד עם כל אלו היא גם אינטיליגנטית בטירוף, אמביציוזית שעפה אחרי החלומות שלה, היא מתלבשת מושלם, ויש לה חוסר ביטחון עמוק מספיק כדי לגרום לה להתנהג בכלבתיות המאפיינת אותה, ואלו בדיוק התכונות שגורמות לדמות שלה להיות אמיתית כלכך, כמעט אנושית.

בעולם שבו הסרינה וואן-דר-וודסניות של העולם שולטות, בשיער זהוב, רגליים ארוכות ועיניים בורקות, לפעמים האנטי-גיבורה, הבלייר וולדורף, היא הקסם האמיתי של הסדרה.

רג'ינה ג'ורג', ילדות רעות

סרטים סדרות שכל אישה חייבת לראות רג'ינה ג'ורג' ילדות רעות mean girls

מה לא נאמר על רג'ינה ג'ורג'? היא מלכת הכיתה האולטימטיבית, כולם רוצים לצאת איתה, כולן רוצות להיות היא ("פעם היא נתנה לי אגרוף בפרצוף. זה היה מדהים"). העולם שלה היא גיבוב ורוד ומנצנץ של קלישאות אמריקאיות מתחילת שנות ה2000.

רג'ינה  ג'ורג' לא סתם הפכה להיות הדמות הכי אייקונית מהסרט הכי אייקוני. אנחנו שונאות אותה, היינו רוצות לזרוק אותה מתחת לאוטובוס, ועדיין בתוך תוכנו היא כל מה שהיינו רוצות בחיים- שיער המבוטח ב10,000$, שני ארנקי פנדי, אמא שחיה דרכנו, שתי חברות פחות מוצלחות ועדת מעריצים.

ואחת שממש לא

האנה הורבת', בנות

בנות girls hbo סדרות מומלצות סרטים מומלצים חובה לראות

אני אגיד עכשיו משהו שממש לא מקובל לומר בקול רם- שנאתי את "בנות". שנאתי את האנה, שנאתי את כל שאר הדמויות, שנאתי את עצמי על הזמן ששרפתי על שש עונות שבהן לא אהבתי כלום. למה לא ויתרתי, הייתי תוהה. והתשובה היא כי אני עדר- ואם כולם קוראים לסדרה הזו גאונית אז כנראה שאני מפספסת משהו, או שזה עוד לא הגיע לקטע הטוב, או שאני בסוף אבין את זה. 

לא הבנתי.

אז נכון, המוזיקה הייתה מעולה, והסדרה העלתה על סדר היום נושאים שמעולם לא דובר עליהם בפריים טיים כמו מבני גוף שונים או התמודדות עם מחלות נפש כמו OCD, אבל למען השם העלילה הייתה משמימה, הדמויות היו מעצבנות כולן, ויותר מהכל- מעצבן אותי ייצוג של נשים כ"שק של נחשים", שידפקו אחת את השניה בשביל גבר ולא מצליחות לסיים ארוחת ערב אחת בלי לריב. בעיניי, על אף עבודת הקודש שנעשתה בלהראות מבני גוף לא "מושלמים" הסדרה עסקה יותר בלהנציח שנאת נשים על ידי נשים. אול אני מעדיפה על המסך הקטן שלי לראות אוטופיה נשית סטייל סקס והעיר הגדולה, שבה חברות היא ערך עליון ולא כל דמות היא ערימת אישיוז בלתי נסבלת.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא ulwcTFykNt-stsGkTqC4sxcpfC90mWtHJ3zCe5eqW2CTysjstjtkDuA2KtnC2m_7T5NTZ1gzp-Mw4C0Zr9HKyW4dg9t1Yytia4DGWzuocx42GQAtkmj5DczJuNrRnowWI0UCZPba

מי הדמות האהובה עליכם?

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

ארט דקו היסטוריק דיסטריקט סאות ביץ מיאמי

בין פריז למיאמי: הכל על הרובע ההיסטורי בסאות' ביץ'

יש כמה דברים במיאמי, שברגע שאני רואה אותם מכניסים אותי ישר ל"מיאמי וייב", וזה לא משנה גם אם אראה אותם בפעם האלף.

זו יכולה להיות הנסיעה על הגשרים לכיוון מיאמי ביץ', שחוצה ים טורקיזי מהפנט ועוברת על פני סירות ודקלים.

 זה יכול לראות בחורה שהולכת ברחוב, ללא שום קרבה לחוף, בבגד ים, וזה יכול להיות בניין, או איזה שלט ניאון בצבעים פסטליים, עם הארט דקו הכל כך מזוהה עם העיר.

להמשך הפוסט>>
מיאמי ביץ' איך לתכנן טיול בפלורידה תיירות במיאמי

מיאמי 101- הגעתי לפלורידה, מה עכשיו?

הטיסה הוזמנה, המזוודות נארזו, פלורידה- אתם בדרך! סטייט השמש הנצחית והחופים הבתוליים, וגם מסיבות הבריכה והאוכל והדיסני. 

אך, הולי שיט, איך מתחילים לתכנן? הגוגל מוצף, האינסטגרם מבלבל עם אימג'ים מהפנטים בלי יותר מדי מידע, בפייסבוק על כל המלצה יש 50 תגובות שסותרות אותה, ובפינטרסט? רשימות יעדים ארוכות כאורך הטיסה. אלוהים כמה בלגן.

להמשך הפוסט>>
חופשה מיאמי קי ווסט פלורידה

תודעה של חופשה

הקשבתי, הנהנתי, ופתאום- נפילת אסימון. מה זה אסימון? כמו מכונה בקזינו בווגאס שהתפרקה ואלפי אסימונים נופלים בבת אחת. ככה הרגשתי.

להמשך הפוסט>>

בובספוג, סימפסונס ואסקפיזם- יוניברסל סטודיוס באורלנדו, המדריך המלא

נעים מאוד, אני ארבל ואני ילדה בת 4 שחיה בגוף של בת 27, כך יצא. 

כך יצא גם שהימים המאושרים בחיי הם הימים שביליתי במקום הקסום ביותר עלי אדמות, בגן העדן של ילדות, בפיצוץ האטומי של הצבע והפאן- שני הפארקים של יוניברסל באורלנדו- יוניברסל סטודיוס ואיילנד אוף אדבנצ'רס.

להמשך הפוסט>>
מה צריך לדעת על עגלות בארצות הברית

כל מה שלא סיפרו לכם על עגלות באמריקה

כשמדברים בארץ על החלום האמריקאי, או לפחות על החלום הישראלי באמריקה- בדרך כלל מדברים על עגלות.

הוויז'ן ברור- אופי ממולח וחוצפה ישראלית פלוס ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שווה לערימות של כסף, רכבי יוקרה, חופשות נוצצות ואוסף לואי ויטון שלא יבייש את בנות הקרדאש.

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט