אל הרילוקיישן ומעבר לו

אחת ההחלטות הגדולות שלקחתי בחיים הייתה ההחלטה על המעבר לארצות הברית. השינוי היה עצום, והיה מלווה בלא מעט קשיים, במשברים אינספור, אבל גם בגילוי עצמי עצום, חוויות משוגעות ומעצימות, ולא מעט התמודדויות שאליהן כלל לא ציפיתי. אז איך בכלל הגעתי לרילוקיישן? ולמה?

מאז שהשתחררתי מהצבא, הרגשתי שהייתי חייבת להתנתק קצת מהמציאות בארץ. חיפשתי משהו שונה, חיפשתי לצאת מהקופסא, חיפשתי לראות עולם, אולי אפילו קצת לברוח. רחוק יותר, גדול יותר, משוגע יותר. זה התחיל בתקופה קצרה של עגלות (הייתי ממש גרועה בזה), שהובילה לחיפוש עבודה יציבה יותר, וכך הגעתי לאלעל. הייתי טסה לתקופות של כמה חודשים בכל פעם, חיה את המקום החדש כמעט כמו מקומית, וממשיכה הלאה. בודפשט, בוקרשט, סופיה, יוון- כולן היוו עבורי בית לתקופה.

אחרי תקופה ארוכה באלעל קיבלתי (יחד עם רואי, בן הזוג שלי) הצעה לרילוקיישן במיאמי. זה היה נשמע מושלם- בחלומי הייתי קארי בראדשו גרסת מיאמי, מתופפת באלגנטיות על עקבי הצ'וז שלי (במציאות, לא אלך על עקבים גם אם חיי תלויים בזה), סוחבת ערימת שקיות של גוצ'י ואוף וואייט (לו היו קיימים בתחילת שנות האלפיים, כמובן), יושבת לבראנץ' עם מימוזות עם החברות השיקיות שלי ונכנסת לראש רשימת מוזמני VIP לכל פתיחה אפשרית, שכן בחלומי אני בלוגרית בעלת טור בניו יורקר המקומי.

החלום האמריקאי מעבר לארצות הברית

וכמובן, החיים עצמם מורכבים הרבה יותר מאשר אותו חלום אמריקאי.

התקופה של הרילוקיישן לארה"ב הוציאה אותי הרחק מאזור הנוחות שלי בכל תחומי החיים. אם בחלומי דמיינתי עצמי עם שקיות של דיור, במציאות בקושי הצלחתי לסגור את החודש, עם שכר דירה כפול מבארץ. החברות השיקיות לא היו בחודשים הראשונים שלי כאן, ונאלצתי להתמודד עם בדידות אינסופית, תחושת זרות שמעולם לא חשתי בעבר. ולגבי הבלוג? וול, אם מישהו מקוראיי מכיר את עורך מגזין מיאמי אני אשמח לחיבור בינינו.

רילוקייישן למיאמי ארה"ב

כל התקופה הזו, שבה אני עוברת משבר זהות טוטאלי, התגובות באינסטגרם הראו בדיוק אחרת. "את חיה את החלום!" היו אומרים לי, "החיים שלך מושלמים". התמונות המפולטרות לאינסטגרם לא הראו את הבדידות העצומה שחוויתי, את המרחק מכל אהוביי, את הקושי למצוא את עצמי כאן. הערות על החיים הכביכול מושלמים שלי רק העצימו אצלי את הדיסוננס- אם אני לא מוצאת את עצמי כאן, איפה אמצא את עצמי? לאן פניי מכוונות? ובכלל, כמה חלשה אני אם אני מתקשה בשינוי כה פשוט?

כמו כל דבר בחיים, השינוי לוקח זמן. זה היה עניין של בחירה- בכל רגע פנוי שהיה לי חקרתי את המקום החדש שאליו עברתי. מצאתי כאן פינות מיוחדות אהובות, חברים חדשים, חיים חדשים. בתי קפה מגניבים לכתוב בהם (ועליהם), אירועי נטוורקינג (באף אחד מהם לא מצאתי את עורך מיאמי מגזין, אגב), מוזיאונים, פארקים. חיפשתי חיים שיראו לי טוב גם מחוץ לכותלי האינסטגרם הארור.

כמובן שכל ביקור בארץ הוא שמחה מהולה בעצב- געגועים לחיים שכאן, געגועים לחיים ששם, געגועים לכל מה שבאמצע. אבל החיים, כמו שכבר השכלנו להבין, אינם מפולטרים בפילטר ורדרד ודאסטי של טיפאניס. מיאמי אינה רק דקלים וים כחול, והמשברים הקטנים, אלו שהופכים כל חוויה למשמעותית הרבה יותר, אלו הם הרגעים שבסוף לא עולים לפיד (לרוב גם לא לסטורי).

רילוקיישן לארה"ב מיאמי פלורידה ארצות הברית אמריקה

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

לטייל לבד סן פרנסיסקו ארצות הברית

לטייל לבד

לכבוד יום העצמאות, מצאתי את עצמי חושבת מהי עצמאות עבורי.

יש שהיו מגדירים עצמאות כיכולת לעשות הכל לבד, להתקדם בכוחות עצמך, או אולי לא לבקש עזרה מאחרים.

עבורי, עצמאות זה חופש. החופש לצאת מהמוסכמות שאנחנו מכירים, החופש להעז, החופש להיות מי שאני בוחרת להיות.

להמשך הפוסט>>
נייפלס פלורידה לאן לטייל מחוץ למיאמי איפה הכי שווה המלצות

יום מחוץ למיאמי

פלורידה היא אחת המדינות המעניינות שבארה"ב, ואם כבר מגיעים למיאמי יש עוד כמה יעדים שווים שנמצאים במרחק נסיעה ממש קצר (וול, הכל יחסי) מהעיר הגדולה.

להמשך הפוסט>>
לאס וגאס מדריך המלונות המלא

מה שקורה בווגאס- חלק ב'

אני לא בטוחה כמה אנשים שלא מהמרים מגיעים ללאס וגאס (מישהו מכיר איזו סטטיסטיקה?), אבל אני מניחה שאני חלק מהקבוצה הקטנה והאינטימית הזו, שאיכשהו מגיעה לעיר החטאים בלי צ'יינג' למכונות הסלוט.

להמשך הפוסט>>
מלון פריז מדריך מלא מלונות לאס וגאס נוואדה

מה לעזאזל קורה בווגאס- חלק א'

כששאלתי אתכם בעמוד האינסטגרם מה הכי הייתם רוצים לדעת על לאס וגאס, עניתם כמעט בפה אחד- חוץ מהימורים, מה יש לעשות שם?! טוב, אז אפשר להסיר דאגה מלבכם (במיוחד את אמא)- בכל הפעמים שהגעתי ללאס וגאס בחצי השנה האחרונה, כמעט ורגלי לא דרכה בקזינו.

להמשך הפוסט>>
אי בודד חופשה חלומית איי סיישל

מה הייתם לוקחים לאי בודד?

עם כל בהלת הקורונה שסביבנו, כרגע אין שום חופשה שנמצאת באופק. לא יעד אקזוטי שנמצא בבאקט ליסט כבר תקופה ומחכה להתממש, לא איזה worcation ביעד מרוחק, אפילו לא איזה וויקאנד קצרצר. כשכל המשק סביבנו קורס, חופשה מרגישה כמו איזה חלום רחוק.

להמשך הפוסט>>
ניו אורלינס מארדי גרא כל הטיפים פסטיבל קרנבל

לקרחניסטים, אבל לא רק- כל הטיפים למארדי גרא בניו אורלינס

הכל התחיל לפני כמה שנים, בפעם הראשונה שראיתי את סרט המופת של דיסני "הנסיכה והצפרדע". באחת הסצנות, אחד מיושבי בית הקפה הניו-אורלינסי בו עובדת טיאנה (ומגישה להם, כמה טיפוסי, בינייה חם) אומר לה "בואי לחגוג איתנו, זה המארדי גרא!".

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט