יוהנסבורג למתחילים

נקודת הפתיחה שלי עם יוהנסבורג הייתה קצת בעייתית, בלשון המעטה. הגעתי לשם לבד, למעט מאוד זמן, עם יותר מדי אזהרות מסע. "אל תסתובבי לבד!" "אל תצאי מהמלון!" "זו אחת הערים הכי מסוכנות בעולם!" "פעם מישהו סיפר לי שמישהו סיפר לו שדוד שלו נשדד באיומי אקדח!".

כתוצאה מזה, הבנתי שאפספס כמה מהאטרקציות המרכזיות ביותר של דרום אפריקה- הספארי (קשה לנסוע לספארי לשעתיים בטרמפים), להתהלך ברגל ברחובות העיר ולהרגיש את הווייבים שלה, וסטייק טוב. טרם הספקתי להתנצל על כך, אבל אני צמחונית, ולכן סטייקים וביף ג'רקי לא היו חלק מהתכנית האמנותית של הביקור בדרום אפריקה.

בקיצור, עם המון חששות, 18 שעות טיסה (בטיסה ישירה זה הרבה פחות) וים של התרגשות לקראת הבירה הלא שגרתית הזו, הגעתי ליוהנסבורג.

במעט הזמן שהיה לי, בחרתי לקחת מונית (אסור להסתובב לבד בחוץ, זוכרים?) לשתיים מנקודות הציון החשובות של העיר.

מוזיאון האפרטהייד

שלא תבינו אותי לא נכון, ללכת ביום היחידי שהיה לי בעיר למוזיאון האפרטהייד שקול בעיניי לללכת ליד ושם ביום היחיד שיש לך בירושלים. ועדיין, החנונית שבתוכי מפצירה בכם להגיע לשם. מדובר בחוויה מטלטלת, מצמררת, מדהימה. הגעתי לשם בורה בכל מה שקשור לתקופה החשוכה הזו, פרט למעט סיפורים מחבריי (הלבנים, יש לציין) הדרום-אפריקאים, ויצאתי מוארת. גם הנסיעה עם ג'ק, הנהג בו זכיתי, הוסיפה לחוויה- לתבל את המוצגים והסיפורים של המוזיאון, עם חוויותיו כילד שחור, ולאחר מכן כגבר שחור במדינה. את ההשלכות שהוא רואה שעדיין ישנן למשטר החשוך ההוא. 


תצפית Top of africa

מכאן המשכנו לנקודה הקסומה ביותר בעיר- top of africa, תצפית של 360 מעלות מהקומה החמישים של הקניון הראשון שהוקם בדאון טאון יוהנסבורג. ושוב, חברתו של ג'ק הייתה תועלת מדהימה- הדאון טאון אינו איזור בטוח במיוחד להסתובב בו, וההגעה יחד עם ג'ק הרגישה בטוחה וכמעט טבעית. חוץ מזה, שתמיד נחמד שיש מישהו שיכול לצלם אותך.

גם הנסיעה עצמה בעיר הייתה מרתקת- שילוב של העולם המערבי יחד עם הווייבים של אפריקה, של הישן והחדש, של העירוניות יחד עם צמחייה בירוק בוהק.

ואם כבר עולם מערבי, המלון בו שהיתי, אינטרקונטיננטל סדרון,  מספק מעבר מהיר (=גשר!) לקניון עצום בגודלו, עם מגוון ענק של חנויות והפוד קורט הכי מטורף שראיתי אי פעם בקניון.

אם אתם כבר באיזור- שתי חנויות שוות במיוחד את העצירה שלכם:

Office

 אם הנכם חובבי סניקרס ברמה עולמית ומהדורות מוגבלות גורמות לכם לרטט קל של התרגשות, אתם בוודאי מכירים (ו/או חושקים בפוטנציה) ברשת הנעליים הבריטית, לה סניפים ברחבי אירופה וגם בארה”ב. הסניף בג’וברג שווה לא פחות- וניתן למצוא בו סניקרס ואופנת רחוב מיוחדת ומשוגעת במחירים נוחים יחסית (במיוחד ביחס למחירים באנגליה). אני מצאתי שם ריבוק בגוון צהוב פסטלי (מופיעות בתמונה למעלה) שלא ראיתי דומות להן, במחיר לחלוטין הגיוני. 


Typo

 הו, על החנות הנהדרת הזו אני יכולה לדבר שעות, ואם להיות כנה כנראה שגם ביליתי בה פרק זמן דומה. טייפו היא כל מה שטוב בעולם הזה- מוצרי נייר ולייפסטייל, אקססוריז חמודים ושאר שטויות בעיצוב הורס לגמרי. בין הדברים שמצאתי שם, היו מחברות עם אצבעות משולשות עליהן (בה אני משתמשת לסקיצות לפוסטים, גם לזה שאתם קוראים ברגע זה ממש. ואכן, אני  לגמרי אולדסקול בקטע הזה), כרבולית בעלת פרצוף עצלן או צלוחית למפתחות שתוהה לאן לעזאזל הם נעלמו.

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

ארט דקו היסטוריק דיסטריקט סאות ביץ מיאמי

בין פריז למיאמי: הכל על הרובע ההיסטורי בסאות' ביץ'

יש כמה דברים במיאמי, שברגע שאני רואה אותם מכניסים אותי ישר ל"מיאמי וייב", וזה לא משנה גם אם אראה אותם בפעם האלף.

זו יכולה להיות הנסיעה על הגשרים לכיוון מיאמי ביץ', שחוצה ים טורקיזי מהפנט ועוברת על פני סירות ודקלים.

 זה יכול לראות בחורה שהולכת ברחוב, ללא שום קרבה לחוף, בבגד ים, וזה יכול להיות בניין, או איזה שלט ניאון בצבעים פסטליים, עם הארט דקו הכל כך מזוהה עם העיר.

להמשך הפוסט>>
מיאמי ביץ' איך לתכנן טיול בפלורידה תיירות במיאמי

מיאמי 101- הגעתי לפלורידה, מה עכשיו?

הטיסה הוזמנה, המזוודות נארזו, פלורידה- אתם בדרך! סטייט השמש הנצחית והחופים הבתוליים, וגם מסיבות הבריכה והאוכל והדיסני. 

אך, הולי שיט, איך מתחילים לתכנן? הגוגל מוצף, האינסטגרם מבלבל עם אימג'ים מהפנטים בלי יותר מדי מידע, בפייסבוק על כל המלצה יש 50 תגובות שסותרות אותה, ובפינטרסט? רשימות יעדים ארוכות כאורך הטיסה. אלוהים כמה בלגן.

להמשך הפוסט>>
חופשה מיאמי קי ווסט פלורידה

תודעה של חופשה

הקשבתי, הנהנתי, ופתאום- נפילת אסימון. מה זה אסימון? כמו מכונה בקזינו בווגאס שהתפרקה ואלפי אסימונים נופלים בבת אחת. ככה הרגשתי.

להמשך הפוסט>>

בובספוג, סימפסונס ואסקפיזם- יוניברסל סטודיוס באורלנדו, המדריך המלא

נעים מאוד, אני ארבל ואני ילדה בת 4 שחיה בגוף של בת 27, כך יצא. 

כך יצא גם שהימים המאושרים בחיי הם הימים שביליתי במקום הקסום ביותר עלי אדמות, בגן העדן של ילדות, בפיצוץ האטומי של הצבע והפאן- שני הפארקים של יוניברסל באורלנדו- יוניברסל סטודיוס ואיילנד אוף אדבנצ'רס.

להמשך הפוסט>>
מה צריך לדעת על עגלות בארצות הברית

כל מה שלא סיפרו לכם על עגלות באמריקה

כשמדברים בארץ על החלום האמריקאי, או לפחות על החלום הישראלי באמריקה- בדרך כלל מדברים על עגלות.

הוויז'ן ברור- אופי ממולח וחוצפה ישראלית פלוס ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שווה לערימות של כסף, רכבי יוקרה, חופשות נוצצות ואוסף לואי ויטון שלא יבייש את בנות הקרדאש.

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט