יוהנסבורג למתחילים

נקודת הפתיחה שלי עם יוהנסבורג הייתה קצת בעייתית, בלשון המעטה. הגעתי לשם לבד, למעט מאוד זמן, עם יותר מדי אזהרות מסע. "אל תסתובבי לבד!" "אל תצאי מהמלון!" "זו אחת הערים הכי מסוכנות בעולם!" "פעם מישהו סיפר לי שמישהו סיפר לו שדוד שלו נשדד באיומי אקדח!".

כתוצאה מזה, הבנתי שאפספס כמה מהאטרקציות המרכזיות ביותר של דרום אפריקה- הספארי (קשה לנסוע לספארי לשעתיים בטרמפים), להתהלך ברגל ברחובות העיר ולהרגיש את הווייבים שלה, וסטייק טוב. טרם הספקתי להתנצל על כך, אבל אני צמחונית, ולכן סטייקים וביף ג'רקי לא היו חלק מהתכנית האמנותית של הביקור בדרום אפריקה.

בקיצור, עם המון חששות, 18 שעות טיסה (בטיסה ישירה זה הרבה פחות) וים של התרגשות לקראת הבירה הלא שגרתית הזו, הגעתי ליוהנסבורג.

במעט הזמן שהיה לי, בחרתי לקחת מונית (אסור להסתובב לבד בחוץ, זוכרים?) לשתיים מנקודות הציון החשובות של העיר.

מוזיאון האפרטהייד

שלא תבינו אותי לא נכון, ללכת ביום היחידי שהיה לי בעיר למוזיאון האפרטהייד שקול בעיניי לללכת ליד ושם ביום היחיד שיש לך בירושלים. ועדיין, החנונית שבתוכי מפצירה בכם להגיע לשם. מדובר בחוויה מטלטלת, מצמררת, מדהימה. הגעתי לשם בורה בכל מה שקשור לתקופה החשוכה הזו, פרט למעט סיפורים מחבריי (הלבנים, יש לציין) הדרום-אפריקאים, ויצאתי מוארת. גם הנסיעה עם ג'ק, הנהג בו זכיתי, הוסיפה לחוויה- לתבל את המוצגים והסיפורים של המוזיאון, עם חוויותיו כילד שחור, ולאחר מכן כגבר שחור במדינה. את ההשלכות שהוא רואה שעדיין ישנן למשטר החשוך ההוא. 


תצפית Top of africa

מכאן המשכנו לנקודה הקסומה ביותר בעיר- top of africa, תצפית של 360 מעלות מהקומה החמישים של הקניון הראשון שהוקם בדאון טאון יוהנסבורג. ושוב, חברתו של ג'ק הייתה תועלת מדהימה- הדאון טאון אינו איזור בטוח במיוחד להסתובב בו, וההגעה יחד עם ג'ק הרגישה בטוחה וכמעט טבעית. חוץ מזה, שתמיד נחמד שיש מישהו שיכול לצלם אותך.

גם הנסיעה עצמה בעיר הייתה מרתקת- שילוב של העולם המערבי יחד עם הווייבים של אפריקה, של הישן והחדש, של העירוניות יחד עם צמחייה בירוק בוהק.

ואם כבר עולם מערבי, המלון בו שהיתי, אינטרקונטיננטל סדרון,  מספק מעבר מהיר (=גשר!) לקניון עצום בגודלו, עם מגוון ענק של חנויות והפוד קורט הכי מטורף שראיתי אי פעם בקניון.

אם אתם כבר באיזור- שתי חנויות שוות במיוחד את העצירה שלכם:

Office

 אם הנכם חובבי סניקרס ברמה עולמית ומהדורות מוגבלות גורמות לכם לרטט קל של התרגשות, אתם בוודאי מכירים (ו/או חושקים בפוטנציה) ברשת הנעליים הבריטית, לה סניפים ברחבי אירופה וגם בארה”ב. הסניף בג’וברג שווה לא פחות- וניתן למצוא בו סניקרס ואופנת רחוב מיוחדת ומשוגעת במחירים נוחים יחסית (במיוחד ביחס למחירים באנגליה). אני מצאתי שם ריבוק בגוון צהוב פסטלי (מופיעות בתמונה למעלה) שלא ראיתי דומות להן, במחיר לחלוטין הגיוני. 


Typo

 הו, על החנות הנהדרת הזו אני יכולה לדבר שעות, ואם להיות כנה כנראה שגם ביליתי בה פרק זמן דומה. טייפו היא כל מה שטוב בעולם הזה- מוצרי נייר ולייפסטייל, אקססוריז חמודים ושאר שטויות בעיצוב הורס לגמרי. בין הדברים שמצאתי שם, היו מחברות עם אצבעות משולשות עליהן (בה אני משתמשת לסקיצות לפוסטים, גם לזה שאתם קוראים ברגע זה ממש. ואכן, אני  לגמרי אולדסקול בקטע הזה), כרבולית בעלת פרצוף עצלן או צלוחית למפתחות שתוהה לאן לעזאזל הם נעלמו.

אהבת את הפוסט?
הנה עוד כמה מומלצים

רילוקיישן למיאמי ארצות הברית ישראלים באמריקה תקופת הקורונה

על קורונה, אינסטגרם ורילוקיישן- האם יש מקום לקהילות ב2020?

המילה השחוקה ביותר בסושיאל מדיה בשנת 2019 הייתה קהילה. ממילה עוצמתית, שמתארת תחושת קרבה אמיתית שמאחדת בין אנשים שמאמינים בעקרונות משותפים, מטרות משותפות- הפכה המילה קהילה למעוררת סלידה ואפילו מעט ציניות ברגע שהיא נשמעת בחלל.

להמשך הפוסט>>
וויקי וואצ'י חופשה בצפון מערב פלורידה מקומות ששווה לסוע אליהם פלא תבל

וויקי וואצ'י זו לא קללה בסווהילית, זה המקום היפה ביותר בפלורידה

יש את המקומות האלה, שהשם שלהם פשוט קופץ לך בכל מקום. מקומות שתשמע עליהם שוב ושוב ושוב, תתייק לעצמך במוח, והם הראשונים שיקפצו לך ברגע שתהיה הזדמנות לחופשונת.

אחד היעדים בפלורידה ששמעתי עליהם הכי הרבה, והתמונות שלו הכי קרצו לי, היה נהר הוויקי וואצ'י.

להמשך הפוסט>>
חתונה בקורונה בזום רילוקיישן בארה"ב

כלה אורבנית טורבו

הפוסט הבא הוא לא מדריך לארגון חתונה תוך יומיים, הוא גם לא איך לצלוח חתונה דרך הזום. זה סיפור פשוט על מגפה עולמית, רילוקיישן לצידו השני של העולם, ואהבה ענקית בין שני אנשים, שלפעמים גם גורמת להם לעשות דברים ממש מטומטמים.

להמשך הפוסט>>

גן עדן על מפרץ מקסיקו- וולקאם טו נייפלס, פלורידה

בפעם הראשונה שהגעתי לנייפלס, הציפייה שלי לא הייתה בשמיים. קצת ים, קצת שמש, קצת צ'יל. 

בפעם השניה כבר הצלחתי לקלוט את הייחוד של העיר, והתחלתי לתהות אולי שווה מדי פעם לחזור למוכר והידוע.

בפעם השלישית והרביעית, כבר הבנתי שנייפלס היא יעד הגו-טו שלי לקוויק גטאוואי מהעיר, היעד האולטימטיבי לברוח אליו.

אבל כשחושבים על זה ברצינות לרגע- איך אפשר שלא?

להמשך הפוסט>>

רודוס למתקדמים- חופשת לייפסטייל באי היווני

הנה פרט טריוויה שכנראה לא ידעתם עלי- במשך שלוש שנים גרתי און אנד אוף ברודוס.

כן כן, האי היווני המוכר, אליו מגיעים אלפי ישראלים כל שנה, הפך עבורי לבית שני. הייתי נשלחת אליו לעבודה שנה אחר שנה לקבל את הטיסות הישראליות שמגיעות לאי, בעיקר כי זהו היעד המועדף על ישראלים ביוון ובכלל.

להמשך הפוסט>>
סגירת תפריט