לו הייתי משוררת, במקום הפוסט הזה הייתי כותבת עכשיו שיר אהבה לבוסטון. כמה מרגשת היא, כמה יפה, כמה רומנטית.

את ארבעת המקומות האלו כנראה שתמצאו בכל אתר תיירות בעולם, בכל מדריך לונלי פלאנט וכנראה שגם הדודה שלכם שהייתה פעם במיאמי תמליץ לכם בחום להגיע אליהם, כי הם ממש "גזעיים". אבל הדודה לא טועה- ארבעת המקומות הללו, קלישאתיים ככל שיהיו, זכו להיות בראש המקומות התיירותיים של מיאמי ולא סתם.

אחת ההחלטות הגדולות שלקחתי בחיים הייתה ההחלטה על המעבר לארצות הברית. השינוי היה עצום, והיה מלווה בלא מעט קשיים, במשברים אינספור, אבל גם בגילוי עצמי עצום, חוויות משוגעות ומעצימות, ולא מעט התמודדויות שאליהן כלל לא ציפיתי. אז איך בכלל הגעתי לרילוקיישן? ולמה?